רשימת נושאים

מיסים

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

מתן נקודות זיכוי להורים לילדים בני 12-6 שעזבו חברה או שהצטרפו אליה באמצע השנה, על פי הוראת השעה בשנת 2022

שאלה

כיצד מתייחסים לנקודות הזיכוי שנוספו עבור ילדים בגילאים 12-6 בקשר לעובדים שעזבו את החברה?
האם החברה חייבת לתת להם את נקודות הזיכוי עבור התקופה שבה עבדו בחברה?
כיצד נותנים את נקודות הזיכוי לעובדים שהצטרפו במהלך השנה?
האם נותנים להם אותן רטרואקטיבית מאז שהתחילו לעבוד או מתחילת שנה?

תשובה

עו"ד, רו"ח אריאל דרייפוס משיב:

אי אפשר לתת את נקודות הזיכוי עבור תקופת העבר לעובדים שעזבו את החברה. העובד יכול להגיש דוח להחזר בתום השנה.

לעובדים שהתחילו לעבוד במהלך השנה מעדכנים את נקודות הזיכוי אחורה, החל מהמועד שבו התחילו לעבוד.

במקרה זה העובד יכול להמציא אישור מפקיד השומה לעריכת חישוב אחר.

תיקון דוחות ניכויים לחברה שחויבה בשומת מס בהסכם בגין אי תשלום היטל עובדים זרים וניכוי מס במקור

שאלה

לחברת כוח אדם נערך הסכם במס הכנסה ניכויים עבור השנים 2017-2020.
החברה חויבה במס מעסיקים עבור שנים אלו. מדובר בסכומים גדולים.
האם על החברה להגיש דוחות מתקנים למס הכנסה עבור כל שנה בנפרד, או להביא לידי ביטוי את כל התיקון בדוח לשנת 2021?
אם יחליט פקיד שומה לפתוח בהליך שומתי לחברה (לא ניכויים), האם יוכל לטעון כנגד שכר דירה לעובדים זרים, בגין הוצאות השכירות ללא ניכוי מס במקור של דירת מגורים?

תשובה

עו"ד גיא רוטמן משיב:

שומת מס קובעת את חבויות המס של החברה כמו גם את היקף הכנסותיה והוצאותיה לעמדת פקיד השומה שערך אותה.

לשומת מס שנערכת בהסכם יש מאפיינים חוזיים המתבטאים בכך שהיא מגלמת את ההסכמות שבין הנישום לפקיד השומה ומביאה להסכמות בנוגע לנושאים ולעניינים שעמדו במחלוקת ביניהם, ובנוגע למאפיינים שומתיים – בהיותה קביעת מס המקובלת על פקיד השומה ככזו המבטאת את הוצאות החברה, הכנסותיה והמס החל בגינן על רווחיה. במקרה הפרטי של השואל היא מבטאת את היקף הניכויים שהיה על החברה לנכות מתשלומים ששילמה למי שחלה עליה החובה לנכותם ולא עשתה כן.

במקרה נשוא השאלה מדובר במס מעסיקים.

לכאורה, בחברה המדווחת בשיטה המסחרית היה נדרש להפריש סכומים בגין חבות המס הצפויה, כך שאלו אמורים היו לקבל ביטוי בספריה ובדוחותיה לשנים קודמות, לכל הפחות ממועד היוודע לה דבר הטענה לחבות ולהערכת היקפה הצפוי. כמובן, במקרה שבו על פי ייעוץ מקצועי שקיבלה סברה החברה כי לא חלה עליה חבות כלל, אין ולא היה מקום להפריש סכומים כאמור, וכך ככל הנראה נהגה החברה נשוא השאלה.

לכאורה מאחר שתשלום מס מעסיקים יוצר הוצאה לחברה, שלא נכללה בדוחותיה, ראוי היה לשקול לתקן את הדוחות לשנים הרלוונטיות, אולם יש לזכור כי במועד הגשת הדוחות ההוצאה לא הייתה צפויה או ידועה ובוודאי לא הוצאה על ידי החברה בפועל, כך שניתן לטעון כי תיקון דוחות עבר אין בו כדי לשקף את המציאות הידועה והצפויה בחברה בעת הגשת הדוחות המקוריים.

נראה לנו כי ראוי לכלול ההוצאות בשנת המס שבה התגבשו, כלומר השנה שבה הגיעו להסכם עם פקיד השומה, כשניתן להשאיר בצריך עיון את הכללת חלקן או כולן בדוחות החברה לשנים קודמות, שהחברה טרם הגישה דוחותיה בגינן ושההליך השומתי כבר החל בהן, כך שהחברה יכולה הייתה להעריך את ההוצאה הצפויה במסגרת ההליך.

יובהר כי הגשת דוחות מתוקנים תביא לפתיחת השומות ולמרוץ מועדים מחודש מבחינת פקיד השומה, ואיננו בטוחים כי הדבר יקנה יתרון לחברה או ייטיב עמה לאור שאלות ההמשך שנשאלו, ועל כן לא נוסיף דבר.

נוסיף רק כי במסגרת הליך שומה רשאי פקיד השומה לבחון את דוחותיה, הכנסותיה והוצאותיה, ולקבוע לגביהם – כולם או חלקם – כי לא היו בייצור הכנסה וכי לא היו מותרים בניכוי וכיו"ב.

עובד יכול להמציא אישור מפקיד השומה לעריכת חישוב אחר.

תשלום פיצויים לעובד משק בית רק בסיום העסקתו בליווי טופס 161 כחוק

שאלה

יש הנוהגים לשלם לעובדי משק בית בכל שנה ושנה את כל החבויות - לרבות פדיון חופשה, תשלומים סוציאליים ופיצויים. העובד לא מפוטר וממשיך לעבוד, אך "סגרו חשבון". אף על פי שמס הכנסה לא דורש פתיחת תיק ניכויים ודיווח על תשלומים לעובד משק בית, האם התנהגות כזו תקינה? האם צריך לדחות את תשלום הפיצויים עד לסיום העבודה?
האם קיים חלק פטור וחלק חייב בתשלום פיצויים או שמניחים שסכום הפיצויים תמיד יהיה פטור בשל אופי העיסוק?

תשובה

רו"ח רוזט שמש משיבה:

בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ("פנסיית חובה"), יחיד המעסיק עובד/ת במשק בית בביתו הפרטי מחויב לבצע, בין היתר, הפקדות על חשבון פיצויים (בשיעור של 6% לפחות) בקופת גמל על שם העובד/ת (שמלאו לה 20 שנים או לו 21 שנים) ובמועד סיום ההעסקה המעסיק ישלים במזומן את סכום הפיצויים ל-8.33%, אם ההשלמה נדרשת על פי חוק או שהמעסיק מעוניין להשלים זאת באופן וולונטרי.

לא ניתן לשלם כספי פיצויים במזומן לעובד/ת לפני סיום ההעסקה.

יחיד המעסיק עובד/ת במשק בית בביתו הפרטי נדרש להפיק טופס 161 בסיום ההעסקה ולדווח במסגרתו על מענק הפרישה ששולם על ידו במזומן ועל כספי הפיצויים העומדים לזכות העובד/ת בקופת גמל. קופת הגמל תנכה מס בפדיון כספי הפיצויים לידי העובד/ת בהתאם להנחיות המעסיק בטופס 161 (אם הוא רשאי לתת אותן, לפי סעיף 27 בדברי ההסבר לטופס זה) או בהתאם לאישור פקיד שומה.

מועד פריסת מענק פרישה שניתן בסוף שנת המס והפרשי פדיון מחלה בתחילת שנת המס העוקבת

שאלה

אדם פרש בסוף שנת 2019.
קיבל טופס 161 ראשון -220K. חשבת השכר שילמה לו ב 6.1.20 פידיון מחלה 53K .
נעשה לו תיקון בטופס 161, 15.12.19 = 273K.
בטופס 106 לשנת 2019 נרשם מענק חייב 220K . יועץ הפרישה ביצע פריסה ב 2020 על כל ה 273K עם מס של 90K (כולל פנסיה ). השאלה: כיצד יש להתחשבן בטופס 106 לשנת המס 2019 כאשר מופיע לי מענק חייב 220K,
בעוד שבטופס הפריסה יש לי מענק בסך 273K שעליו חושב המס גם בגין פידיון ימי המחלה אבל רק ב 2020 ?

תשובה

רו"ח רוזט שמש משיבה:

1.   מנתוני השאלה עולה כי מענק הפרישה שולם ברבעון האחרון של שנת 2019 ודמי פדיון מחלה שולמו בתחילת שנת 2020.

2.   בהתאם לפרשנות שניתנה לסעיף 9(7א) לפקודה בחב"ק, "פיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו" ייחשב כחלק ממענק הפרישה.

3.   בהתאם לחוזר מס הכנסה 4/06ניתן לדחות את שנת הפריסה הראשונה לשנה שלאחר השנה בה נתקבל מענק הפרישה, אם         תאריך קבלת מענק הפרישה          היה ביום 30 לספטמבר של שנת המס ואילך. מנתוני השאלה עולה כי מענק הפרישה החל           להיות משולם לאחר 30 בספטמבר 2019 ולכן פקיד השומה התיר את פריסתו לשנים הבאות החל משנת 2020.

4.   העובד מחויב להגיש דוח מס לכל אחת משנות הפריסה קדימה ולא יינתן לו פטור מהגשתו

      לאור תקנה 3(3) בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח – 1988.

5.   לאור זאת, יש לפעול כדלקמן:

5.1  דוח המס לשנת 2019

       לדוח המס לשנת 2019 יש לצרף את המסמכים הבאים: טופס 161 המתוקן; טופס 106 לשנת 2019; אישור פקיד השומה לפריסה קדימה.

       כמו-כן, יש לציין במכתב נלווה כי "מענק הפרישה והמס שנוכה ממנו במקור לא דווחו בדוח 1301 לשנת 2019 הואיל ובהתאם לאישור פקיד השומה, מענק הפרישה           נפרס לשנים הבאות, החל משנת 2020".

5.2  דוחות המס לשנות הפריסה קדימה

בהתאם להנחיות שפורסמו בחוברת "דע זכויותיך וחובותיך 2019", יש לפעול באופן הבא לגבי דוח המס שיוגש בגין כל אחת משנות הפריסה (החל בשנת 2020):

5.2.1     יש לצרף את המסמכים הבאים: אישור פקיד השומה לפריסה קדימה; טופס 161 המתוקן; טופס 106 לשנת 2019 (אשר בו מופיע המס שנוכה במקור ממענק הפרישה ע"י המעביד); טופס 106 לשנת 2020 (בו נכלל תשלום החלק השני של מענק הפרישה).

5.2.2     בסעיף ג(5)(ב) בדוח 1301 יש לרשום את החלק היחסי ממענק הפרישה החייב במס (קרי, חלק יחסי של החלק החייב במס מתוך 273,000 ש"ח),  המתייחס לאותה שנת פריסה, בהתאם לאישור פקיד השומה.

5.2.3     בסעיף 81 בדוח 1301 יש לרשום את החלק היחסי מהמס שנוכה במקור בגין מענק הפרישה הכולל (קרי, חלק יחסי מ- 90,000 ₪), המתייחס לאותה שנת פריסה.

6.   במאמר מוסגר, יצוין כי בעדכון החלטות ועדת פסיקה (עדכון מס' 7) נקבעו כללים לעניין אופן חישוב המס בשנות הפריסה.

מיסוי תשלומים לעובד בסיום יחסי עובד מעביד – כפל הודעה מוקדמת ורכב צמוד שעמד לרשותו בתקופה זו

שאלה

  1. עובד קיבל חודשיים הודעה מוקדמת – יותר מהקבוע בחוק, חודש. בתקופה זו רכב החברה עדיין יישאר אצלו, כלומר יישאר אצלו לאחר עזיבה. מה עליי לרשום בתלוש האחרון (ינואר 2022) עבור ההודעה המוקדמת שהיא יותר משנקבע בחוק (משכורת של חודש)?
  2. אם ארשום זאת כמענק פרישה פטור ממס: 1. האם תהיה בעיה למסות את שווי הרכב עבור חודש מראש בתלוש האחרון? 2. מנגד, יש לו בקופת הפיצויים סכומים בקוד 4 ובקוד 6. יש לו ביטוח מנהלים ויש לו פנסיה. אם אני משלמת לו את החודש ורושמת את זה כמענק פרישה פטור, האם הוא צריך להתחשבן למס גם על הכספים בקוד 4 למרות שלא משך אותם? האם זה משום שמענק הפרישה ניתן במזומן והדבר נחשב שבירת הרצף?
  3. האם את מענק הפרישה הפטור אצטרך לרשום ב-161 בכל מקרה? מהן האפשרויות שלי במצב כזה, כאשר אני רוצה לבוא לקראת העובד והמגבלות שלי הן רצף פיצויים על אחת הקופות ורכב הטבה לאחר העזיבה?
  4. האם מענק פרישה חייב במס גם "שובר" רצף פיצויים קוד 4? האם מענק הסתגלות "שובר" רצף פיצויים קוד 4?
  5. מה יקרה אם לא אתן לעובד מענק פרישה אלא בונוס פריסה חד פעמי במקום הודעה מוקדמת?

תשובה

  1. רו"ח רוזט שמש משיבה:

    1.  בדברי הפרשנות של רשות המסים לסעיף 9(7א) לפקודה שנכללו בחבק, נקבע כך:

    "כל תשלום המתקבל על-ידי העובד בעקבות פרישתו מעבודה או המתקבל על-ידי שאיריו, יהא חלק ממענק-הפרישה או ממענק-המוות הכולל. המענק כולל בין היתר גם … ופיצוי עבור "הודעה מראש" או "חודשי הסתגלות". יש להבדיל בין השניים על-פי ההתניות הבאות:

    (1)   אם התשלומים עבור תקופת ה"הודעה מראש" ו"חודשי ההסתגלות" הינם עבור תקופה בה מתקיימים יחסי עובד ומעביד, יש לראות בתשלומים אלה הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

    (2)   אם התשלומים האמורים הינם בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד, יש לראות בהם חלק ממענק-הפרישה."

    2.   לאור זאת:

    2.1. אם ניתנה הודעה מוקדמת בפועל לעובד (כלומר, העובד מחויב במהלך תקופת ההודעה המוקדמת להעמיד את עצמו לרשות העבודה. הוא ממשיך לעבוד גם אם אינו נדרש להגיע לעבודה), אזי יחסי עובד-מעביד יסתיימו בתום תקופת ההודעה המוקדמת, על כל המשתמע מכך, גם אם תקופה זו הוארכה בהסכמת הצדדים. במקרה זה, ההטבה בגין הרכב הצמוד הניתן לעובד בתקופה זו תהווה הכנסת עבודה (ייזקף שווי שימוש ברכב במשכורתו של העובד).

    2.2. לעומת זאת, אם המעסיק משלם לעובד תשלום חלף הודעה מוקדמת, אזי יחסי עובד-מעביד מסתיימים מיידית (המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת). במקרה זה, ההטבה בגין הרכב הצמוד בגין התקופה שלאחר סיום יחסי עובד-מעביד תהווה תוספת למענק הפרישה ולא ייזקף שווי שימוש ברכב (שכן לא מדובר בעובד). התוספת למענק הפרישה תיקבע לפי דמי שכירות רכב באותה תקופה בתוספת החזר הוצאות רכב (דלק וכו'). יש לרשום את התוספת למענק הפרישה בטופס 161.

    3.   לפי נתוני השאלה, נראה כי סיום יחסי עובד-מעביד חל בתום חודש ההודעה המוקדמת הראשון. אם אכן כך הדבר, אזי לגבי החודש הראשון יש לפעול כאמור בסעיף 2.1 לעיל (כלומר, יש לזקוף שווי שימוש ברכב בגין חודש זה) ולגבי החודש השני יש לפעול כאמור בסעיף 2.2 לעיל (כלומר, ההטבה בגין הרכב הצמוד בחודש השני תיחשב תוספת למענק הפרישה ולא ייזקף שווי שימוש ברכב בגין חודש זה, גם לא מראש). אופן טיפול זה משליך גם על החבות בדמי ביטוח לאומי.

    4.   אם העובד רוצה לבחור ברצף פיצויים כמשמעותו בסעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה בעת פרישתו מהמעסיק הנוכחי, אזי הוא אינו יכול לקבל בד בבד מענק פרישה פטור ממס. התוספת למענק הפרישה בגין הרכב הצמוד מהווה מענק שהתקבל בפועל בידי העובד ולכן יש לחייבו במס כדי שהעובד יוכל לבחור ברצף פיצויים. לחלופין, ניתן לשקול רצף קצבה, כמשמעותו בסעיף 9(7א)(ז) לפקודה, אשר לצידו ניתן לקבל מענק פרישה פטור ממס, במקום רצף פיצויים.

    5.   הטיפול במענק הסתגלות ובבונוס יהיה דומה לטיפול בדמי הודעה מוקדמת.

מימון אגרת נסיעה בכביש 6 לעובדי חברה

שאלה

חברה מממנת לעובדיה שגרים רחוק את אגרת הנסיעה בכביש 6. שאלה: כיצד יש למסות את תשלום האגרה לעובדים?

תשובה

רו"ח, עו"ד אריאל דרייפוס משיב:

בעיקרון זה יהיה חלק משווי הרכב באם מדובר ברכב צמוד ממקום העבודה. אם זה רכב פרטי של העובד זה כמו כל הטבה לעובד ויש לזקוף בגינה שווי. רק אם יוכח באופן חד משמעי ובצורה ברורה ביותר כי התועלת למעסיק במימון כביש 6 הינה משמעותית יותר מההטבה לעובד, אולי ניתן יהיה לטעון שאין צורך לזקוף שווי.

החזר הוצאות דלק לעובד שנוסע ברכבו הפרטי לטובת מעבידו

שאלה

עובד נסע ברכבו הפרטי לצרכי החברה והגיש החזר הוצאות דלק.

האם אלו הן הוצאות מוכרות לחברה?

תשובה

רו"ח, עו"ד אריאל דרייפוס משיב:

עובד נוסע לטובת החברה – זו הוצאה מוכרת כמו נסיעה במונית ולא עודפות.

 

דיני עבודה

אין במידע המופיע באתר או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

זכויות נשים בהריון

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") הקנה זכויות מיוחדות לעובדת בהריון. להלן ריכוז עיקר הזכויות המוקנות לנשים בהריון מכוח חוק זה:

בדיקות רפואיות – החוק קובע את זכאותה של עובדת בהריון, להעדר במהלך הריונה, לצורך בדיקות שגרתיות (בדיקות טיפת חלב, מי שפיר וכיו"ב). היעדרויותיה של עובדת בהריון, כאמור לעיל, אינן מנוכות משכרה, ואינן נחשבות כניצול ימי מחלה. היעדרות עובדת בהריון לא תעלה על 40 שעות במשך חודשי הריונה לעובדת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או על החלק היחסי מ- 40 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה. שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובדת בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה או 182 שעות, לפי הנמוך (**).

שעות עבודה(*) – סעיף 10 לחוק קובע, כי ניתן להעסיק עובדת בהריון בשעות נוספות או במנוחה שבועית, החל מהחודש החמישי להריונה, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.

כמו כן, אם הודיעה העובדת למעבידה בכתב, החל מהחודש החמישי להריונה, כי אינה מעוניינת לעבוד בלילה – לא יוכל המעביד להעסיקה בלילות .

איסור פיטורים(*) – סעיף 9 לחוק קובע איסור לפטר עובדת בהריון, שמלאו 6 חודשים להעסקתה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. עם זאת, החוק מאפשר פניה לשר הכלכלה לקבלת היתר מיוחד לפיטוריה של העובדת. שר הכלכלה זכאי לתת היתר כאמור לעיל, רק אם השתכנע כי הנימוקים לפיטוריה של העובדת אינם קשורים להריונה.

איסור פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה(*) – סעיף  לחוק קובע איסור על מעביד לפגוע הן בהיקף המשרה והן בשכרה של עובדת בהריון, אלא בהיתר מאת שר הכלכלה. האיסור חל על עובדת, אשר עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות.

לעניין זה שינוי זמני בהיקף המשרה, שהם מיוזמת העובדת ומקורם במצב בריאותי לקוי, לא יהווה פגיעה בהיקף המשרה. כמו כן, פגיעה בהכנסה מכוח דין או הסכם קיבוצי או פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת לתפוקת עבודתה ובלבד שהפגיעה בתפוקתה של העובדת לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד, לא יהוו פגיעה בהכנסת העובדת.

(*) סעיפי חוק אלו תוקנו במסגרת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז-2007, אשר נכנס לתוקף ביום 6.9.2007.

(**) חוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע"ט-2019, החל מיום 6.2.2019.

במקרה זה העובד יכול להמציא אישור מפקיד השומה לעריכת חישוב אחר.

חישוב ימי מחלה לעובד יומי ושעתי

חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן: "החוק") מסדיר את זכאות העובדים במשק לתשלום בגין מחלה. החוק קובע בסעיף 4 כי תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי החוק.

דמי המחלה נגזרים מגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו. ואילו לענין תקופת המחלה, קובע החוק כי לגבי עובד במשכורת – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים ולגבי עובד בשכר שעבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו, למעט ימי מנוחה שבועית וחגים.

החישוב הופך מורכב יותר כאשר מדובר בחישוב ימי המחלה ודמי המחלה להם זכאי עובד בשכר יומי או בשכר שעתי, אשר אינו עובד בשעות, או בימים קבועים.

חישוב מספר ימי המחלה הנצברים לעובד עד למועד המחלה:

את החישוב יש לערוך בעבור כל חודש בנפרד, עד לתקופת מחלתו.

בהתאם לסעיף 4(ב) לחוקכאשר  עובד שבחודש פלוני לא עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש יש לחלק את מספר ימי העבודה בפועל של העובד בחודש ב- 25 לגבי עובד שמועסק שבוע עבודה בן שישה ימים וב- 21 ו-2/3 לעובד המועסק שבוע עבודה בן חמישה ימים, ולהכפיל ב-1.5 (1). זאת, בשונה מעובד, אשר עובד חודש מלא וזכאי לצבירה של 1.5 ימי מחלה, בעבור כל חודש עבודה.

חישוב תקופת המחלה, שבעבורה יש לשלם לעובד שלא עבד תקופה מלאה:

סעיף 2(ב) קובע כי לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (להלן – עובד לסירוגין) – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו (בניכוי ימי מנוחה שבועית וחגים) כפול מספר הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו למחלה חלקי תקן ימי העבודה באותו רבע שנה;

לגבי עובד לסירוגין שטרם עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה תקופה של שלושה חדשים – תהא תקופת המחלה כל ימי מחלתו (לאחר ניכוי ימי מנוחה שבועית וחגים) כפול מספר ימי העבודה הממוצע לשבוע בתקופת עבודתו שקדמה למחלה חלקי שש.

עובד בשכר שעובד במנוחה שבועית:

סעיף 2.(ב)(5) קובע כי עובד בשכר או עובד לסירוגין שנהגו לעבוד בימי מנוחה שבועית וחגים על פי היתר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יובאו הימים האמורים בחשבון תקופת המחלה, ולגבי עובד לסירוגין כאמור לעיל, יבוא "תשעים" במקום  תקן ימי העבודה באותו רבע שנה. ולגבי עובד לסירוגין שטרם עבד שלושה חודשים יבוא "שבע" במקום "שש".

ערך יום לתשלום:

כמוזכר לעיל, סעיף 5(א) לחוק קובע, כי שיעור דמי המחלה יהיה שכר העבודה, שהיה זכאי העובד לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה, אילו המשיך בעבודתו. לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת – נקבע בחוק כי דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושת החדשים שקדמו למחלתו. יחד עם זאת החוק אינו מגדיר במפורש, מהו ערך יום מחלה, לעובד בשכר שעתי שעתי ששעות עבודתו היומיות משתנות.

בפסיקה ניתן למצוא דוגמאות לשיטות חישוב שונות:

·        השכר היומי המלא ל- 8 שעות כפול אחוז המשרה. (סעש (אזורי ב"ש) 15740/07/13 ראובן עוזיאל נגד מודיעין אזרחי בעמ, דינים אזורי לעבודה 2014 (232) 1446 (18/12/2014)).

השכר הקובע לפיצויי פיטורים חלקי 26 ימים, לעובד שהועסק 6 ימים בשבוע. (סעש (אזורי ת"א) 57883/01/13 וקס אדוארד נגד גלי הצוק בע"מ, דינים אזורי לעבודה 2014 (228) 1472 (14/12/2014.

·        חישוב דמי מחלה על ייסוד הכנסתו של העובד בשלושת החודשים שקדמו למחלתו חלקי מספר ימי העבודה שעבד. עב (אזורי ת"א) 11547/09 הרשקוביץ משה נגד נעמן עקביא, דינים אזורי לעבודה 2011 (75) 267 (02/06/2011).

 

 

(1) עד ליום 01.04.2011 גם בשבוע עבודה בן חמישה ימים החישוב היחסי של צבירת ימי המחלה היה בהתאמה ל- 25 ימי

חובת הפקדה לגמל בתקופת חופשת לידה לעובדת המסרבת להפקיד את חלקה

סעיף  לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "החוק") מחייב להמשיך ולהפקיד לקופת גמל בזמן תקופת חופשת הלידה של עובדת בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:

א. העובדת או העובד עבדו אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההיריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין והתקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההיריון.

ב. העובדת או העובד והמעביד או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל (כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005).

ג. העובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם.

תקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח-2008 (להלן: "התקנות") קובעות את נוהל ההפקדה בעת חופשת לידה.

בפסק הדין בעניין ברנע נקבע, כי "יש לתת תוקף מלא לסייג, כל עוד אינו גורע מזכויות להן זכאי עובד מכח משפט העבודה המגן, שעליהן לא ניתן להתנות. כל זכות אחרת שמקורה בהסכם, ואין חובה שבדין לתיתה לעובד, אפשר להתנות עליה ולהגבילה" (ע"ע 1089/02 יוסף ברנע נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, מיום 13.10.04).

בפרשת ברנע, נקבעה אפוא, ההלכה, כי סייג הסכמי אין בכוחו לגרוע מזכות שמקורה במשפט העבודה המגן. משכך, עובד לא יהיה מנוע מלתבוע את זכויותיו במועד מאוחר יותר, אף אם ויתר על זכויותיו מכוח חוקי המגן בחוזה העבודה (לעניין זה ראה גם ע"ע 301/06 חברת החשמל לישראל בע"מ  נ' יצחק דקל, מיום  6.2.08; ע"ע אשר עמי-גד נ' זוהיר בכריה מיום 11.12.2007).

בסעיף  לחוק נאמר "ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם…" מכאן, שחובת ההפרשה חלה גם על העובדת או העובד.

בתקנה 4 לתקנות הדנה בתשלומים בעת חופשת לידה נקבע: "נהגו הן המעביד והן העובדת או העובד לשלם תשלומים לקופת גמל – ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו כאמור בתקופה שהם זכאים לדמי לידה, ויעביר לקופת הגמל את תשלומי העובדת או העובד באותה תקופה". המלה "נהגו" מתייחסת לתקופה שלפני חופשת הלידה.

בהמשך התקנה מפורט הנוהל בעת חופשת לידה המזכה בדמי לידה, לרבות ניכוי משכר העובדת לפני היציאה לחופשה, סכום שלא יעלה על שיעור התשלום בעד שני חודשי עבודה. בסעיף קטן (ג) לתקנה זו נקבע, כי המעביד ישלם את התשלומים החלים עליו בכל חודש במהלך התקופה האמורה "במועדים שבהם היה משלם את התשלומים האמורים אילולא חופשת הלידה".

סעיף  לחוק אינו משנה את המצב המשפטי – העובד אינו רשאי לוותר על זכותו להפרשות לקופת גמל. זאת מאחר שהחובה נבעה מהסכם קיבוצי, או צו הרחבה. גם במקומות שלא חל על המעביד הסכם קיבוצי, חל צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 כך שאם העובד מוותר על זכותו מכח חוזה עבודה אישי (מסכים שלא יופרשו הסכומים), חלה החובה על פי צו ההרחבה האמור.

יש לציין, כי בפסיקת בית הדין האזורי מיום 6.5.2017 נקבע כי חובת ההפרשה לפנסיה בזמן חופשת לידה או שמירת הריון מותנית בהפקדה מקבילה מצד העובדת (ד"מ15553-07-15,zebib grezgier נ' אל שי סופר קלין בע"מ). מדובר בהלכה מנחה שאינה מחייבת.

ההגבלות על פיטורי עובדת בהריון ולאחר לידה

חוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות") מקנים לעובדות ועובדים, בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים הגנה מפני פיטורים ולעיתים אף מטילים אחריות על נושאי משרה. להלן נסקור את הגבלות הפיטורים הרלבנטיות לעובדת בתקופת ההריון ולאחר הלידה והאחריות הנלווית להפרתה על נושאי המשרה הקשורים להפרה.

הגבלת פיטורי עובדת בהריון

חוק עבודת נשים קובע בסעיף 9, כי חל איסור לפטר עובדת בהריון באם עבדה שישה חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אלא אם ניתן היתר משר העבודה. הסמכות למתן היתרים, הואצלה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה.

יודגש, כי אין מניעה חוקית לפטר עובדת בהריון, שהועסקה פחות משישה חודשי עבודה, ובלבד שאין קשר בין הפיטורים להריון. פיטורים עקב הריון כמעט לעולם יהיו אפליה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות.

הגבלת פיטורי עובדת בזמן חופשת לידה

בהתאם לסעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים לא יפטר מעסיק עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי היעדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות. הגבלה זו היא מוחלטת.

הגבלת פיטורי עובדת אחרי חופשת לידה

בהתאם לסעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים, לא יפטר מעביד עובדת בתקופה של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה זו, אלא בהיתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים כנ"ל. איסור הפיטורים כאמור אינו מותנה בותק של העובדת.

לממונה על חוק עבודת נשים סמכות ליתן היתר לפיטורים בתקופה זו, כאשר שוכנעה, כי מתקיימים כל אלה:

(א)  הפיטורים אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור.

(ב)  עסקו של המעביד חדל לפעול, או שהמעביד הוכרז כפושט רגל.

בנוסף, קובע החוק, כי במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא תבוא התקופה של 60 הימים לאחר חופשת הלידה.

בהנחה כי לא ניתן ההיתר האמור, על המעביד להעסיק את העובדת במשך 60 ימים מתום חופשת הלידה, ורק בסיומם יוכל לפטר את העובדת כאשר באפשרותו לבחור בין שתי החלופות הבאות בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, התשס"א 2001 :

●        לפטר את העובדת לאלתר, תוך כדי תשלום חלף הודעה מוקדמת (מועד סיום יחסי עובד מעביד, במקרה זה, יהיה היום ה- 60 שלאחר תום חופשת הלידה).

●        לחילופין, לפטר את העובדת כאשר הפיטורים יכנסו לתוקף בסיום תקופת ההודעה המוקדמת- במקרה זה, מועד סיום יחסי עובד יהיה רק בסיום ההודעה המוקדמת, לה העובדת זכאית על פי חוק.

יצוין, כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעע 627/06 – אורלי מורי נגד מ.ד.פ ילו בע"מ ואח' מיום 16/3/2008, לא ניתן להמיר, את תקופת איסור הפיטורים לאחר חופשת לידה, בתשלום חד פעמי. לפיכך, על המעביד לאפשר לעובדת לשוב לעבודה בפועל במידה וזוהי בקשתה, ואין באפשרותו להמיר תקופת עבודה זו בפיצוי כספי.

הגבלת פיטורי עובדת אחרי חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

בסעיף 9 (ג)(2) לחוק עבודת נשים נקבע איסור לפטר עובדת במהלך היעדרה בגין חופשה ללא תשלום לה היא זכאית על פי החוק, או במשך 60 יום לאחר תום היעדרות זו. בחוק מובהר כי איסור זה מתייחס לחופשה ללא תשלום מכוח החוק בלבד.

על פי סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים, עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, מספר חדשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אך לא יותר משנים-עשר חדשים מיום הלידה וחלק של חודש לא יבוא במניין (להלן: 'חל"ת'). לגבי עובדת שהוותק שלה הינו שנים עשר חודשים לפחות, והיא זכאית לחופשת לידה בת 26 שבועות, קיימת חפיפה בין החל"ת לבין 11 השבועות הנוספים שמעבר ל- 15 שבועות, או שמעבר לתקופה של 15 שבועות בתוספת הארכות מכוח החוק (בשל אשפוז היולדת או הנולד או בשל לידה של יותר מילד אחד).

אחריות נושאי משרה

סעיף 15 לחוק עבודת נשים קובע, כי תחול אחריות פלילית גם על כל חבר הנהלה, מנהל, שותף, או פקיד של אותו גוף שפעל בניגוד לחוק, ויראו אותו כאחראי לעבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות החוק יקוימו.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע בסעיף 2, כי לא יפלה מעביד בין עובדיו, בין היתר, על רקע הריון בעת פיטורין מהעבודה.

סעיף 16 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מטיל אחריות פלילית על שותף – למעט שותף מוגבל או פקיד אחראי של מעביד הפועל בניגוד לחוק, ואפשר להביאו לדין כאילו הוא עבר את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים למניעתה.

לפיכך, הן עפ"י חוק עבודת נשים והן עפ"י חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה עשוי נושא משרה במקום עבודה לשאת באחריות אישית במישור הפלילי בלבד.

יצוין כי פורטו לעיל ההגבלות העיקריות שבחוק ולצדן קיימות הגבלות פיטורים גם ביחס לעובדות ועובדים העוברים תהליכי הפריה, אימוץ והיעדרויות אחרות הקשורות במצבים רפואיים שהם תולדה של הריון ולידה.

חובת המעסיק למתן הודעה מוקדמת - דרכי ביצוע

על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א 2001 בידי מעסיק נתונות מספר אפשרויות למלא אחר חובת מתן ההודעה המוקדמת כדלקמן:

1.   מתן הודעה מוקדמת  הכוללת עבודה בפועל – משמע, המעסיק מודיע לעובד על מועד פיטוריו, שיחול עם תום תקופת ההודעה המוקדמת. בפרק הזמן שבין מתן ההודעה המוקדמת לבין היום הנקוב בהודעה לגמר העבודה, העובד נדרש להגיע לעבודה ויחסי עובד מעסיק נמשכים כרגיל, על כל המתחייב מכך, לזכות או לחובה.

2.   מתן הודעה מוקדמת תוך ויתור על עבודת העובד בתקופה זו – סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת מאפשר למעסיק להודיע לעובד, במסגרת ההודעה המוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחותו ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. מפסיקת בית הדין הארצי (*) עולה כי פיצוי זה מבוצע על ידי תשלום שכרו של העובד באופן שוטף במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ובתקופה זו נמשכים יחסי עובד מעסיק בין הצדדים על כל הזכויות הנלוות לה כגון הפרשות לקופות גמל, קרן השתלמות וכד'.

מבחינת מס הכנסה וביטוח לאומי, מאחר שהתשלומים עבור תקופת ההודעה המוקדמת הינם עבור תקופה בה מתקיימים יחסי עובד מעסיק, רואים בתשלומים אלה הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 (להלן: 'פקודת מ"ה') והם חייבים במס הכנסה ודמי ביטוח לאומי כרגיל.

3.   פיטורי עובד לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת  – לפי סעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת, מעסיק שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק הודעה מוקדמת, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. מסעיף זה נגזרת האפשרות לפיטורים לאלתר, תוך תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, בגובה הפסד השכר הרגיל שהיה מקבל העובד, לו עבד בתקופת ההודעה המוקדמת. בפסיקה (**) נקבע, כי פיצויי זה אינו נחשב לשכר עבודה ואינו מזכה בתשלומים נלווים (קופ"ג, קרן השתלמות, זכאות לפיצויי פיטורים וכד'). כאמור במקרה זה, מועד סיום יחסי עובד מעסיק הוא במועד הפיטורים.

מאחר שהתשלומים האמורים במקרה של ניתוק מידי ביחסי עובד מעסיק הינם בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד מעסיק, מבחינת מס הכנסה (***) רואים בהם חלק ממענק הפרישה. מבחינת ביטוח לאומי, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2008, פדיון הודעה מוקדמת חייב בדמי ביטוח, ומהווה תקופת אכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה (עב"ל 123/07; 840/06  יהודה זפרני וצבי קרויטרו נ' המוסד לביטוח לאומי)

(*) לענין מעמדו של התשלום שכשכר עבודה ר' עע 178/08 פיילר נ' חברת לינת צדק "בית דינה" בע"מ מיום 26/6/2010

(**)עע 319/99 קציר רובינסון בע"מ נ' משה איתם מיום 12/08/2002.

(***)פקודת מ"ה אינה מגדירה מהו "מענק הון שנתקבל עקב פרישה". עם זאת, קובץ הפרשנות של מס הכנסה (החב"ק, כרך 1, חלק ג' עמ' 21.4) מתייחס לנושא וקובע, כי מענק פרישה הוא "כל תשלום המתקבל על ידי העובד בעקבות פרישתו מעבודה…". כן מצוין בחב"ק, כי מענק הפרישה כולל, נוסף על פיצויי פיטורים, גם פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה, פיצוי בעבור ימי מחלה שלא נוצלו (פדיון בגין אי ניצול ימי מחלה קיים בעיקרו במגזר הציבורי) ופדיון הודעה מוקדמת. זאת להבדיל ממתן הודעה מוקדמת בפועל, שאז נמשכים יחסי העבודה, והתשלום בעבור ההודעה המוקדמת הוא שכר לכל דבר ועניין).

חישוב דמי הבראה לעובד בהיקף משרה משתנה

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (*) (להלן: "צו ההרחבה") אין ככלל התייחסות לדרך חישוב דמי ההבראה לעובד כזה, למעט הקביעה, כי לעובד במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות משרתו.

בפסיקה נקבע, כי את החישוב יש לערוך בהתאם לחלקיות המשרה המדויקת של העובד. זו תקבע לפי שעות עבודה בפועל ביחס לשעות העבודה במשרה מלאה. לגבי עובד לפי שעות שהיקף עבודתו משתנה מחודש לחודש נקבע, כי יש לחשב לפי חלקיות משרה ממוצעת.

לצורך חישוב "המשרה ממוצעת" יש לחשב את ממוצע השעות החודשי של העובד במהלך שנים עשר החודשים האחרונים. את ממוצע השעות האמור, יש לחלק במספר שעות העבודה במשרה מלאה (דב"ע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) נ' שלומית פרץ (טרם פורסם).

בפס"ד אחר, לצורך חישוב דמי הבראה, חישב ביה"ד הארצי את חלקיות משרתו של עובד באופן יחסי למשרה מלאה של 186 שעות חודשיות [עע 249/09 מיכאל פיסנקו נ' סער אבטחה שמירה ושרותים ירושלים בע"מ, סער בטחון בע"מ, דינים ארצי לעבודה 2011 (146) 1376].

יצוין, כי החל מיום 1/04/18 נקבע בצו ההרחבה בדבר קיצור שבוע עבודה במשק, כי שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה.

 

(*) למשל זה שפורסם בי"פ 3928, התשנ"ב בעמ' 140. נוסח הצו המלא פורסם לאחרונה בי"פ 4689, התשנ"ט בעמ' 189.

פנסיה

אין במידע המופיע באתר או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

שאלה

מבוטח נפטר בשנת 2014. כעת מבקשת אלמנתו לדעת האם יכולה לקבלת קצבת שארים רטרו ? האם יש תקופת התיישנות בנושא זה ? ואם כן לאחר כמה שנים ?

תשובה

הזכאות לקצבת שאירים של עמית מבוטח, בקרנות הפנסיה החדשות, מפורטת בתקנון. להלן הנוסח מהתקנון התקני:

"התביעה לקבלת קצבת שירים הוגשה לחברה המנהלת בתוך שבע שנים ממועד האירוע המזכה".

שאלה

האם עצמאי שהגיע לגיל פרישה וממשיך לעבוד יכול לקבל פנסיה חודשית מהקופות שהפקיד אליהם ולעשות קיבוע זכויות? האם הוא יכול לפתוח קופה חדשה ולהמשיך לעבוד?

תשובה

אין כל מניעה לקבל קצבת פנסיה ולהמשיך לעבוד.

קיבוע זכויות אפשרי מגיל הפרישה החוקי (67 לגבר).

אפשר לפתוח קופה חדשה או להפקיד לקופה קיימת (לשם כך, יש להשאיר בקופה הקיימת סכום שיאפשר המשך הפקדות). 

שאלה

עובד חדש עם תוכנית פנסיה פעילה. עבד במקום העבודה פחות מ- 3 חודשים וסיים. האם חייבים להפריש לו רטרו מהיום הראשון?

תשובה

עפ"י הוראות צו הרחבה לפנסיית חובה, ככל שההסדר הפנסיוני של העובד היה פעיל בעת קבלתו לעבודה, יש לבטח אותו רטרואקטיבית מיום העבודה הראשון, בתוך 3 חודשים או לפני תום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם.

עובד שהגיע ללא הסדר פנסיוני קודם יש להפריש לו בתום שישה חודשים.

שאלה

החל מכמה עובדים יש להפיק קובץ XML? מה קורה אם יש בחברה את כמות העובדים ה"נדרשת" נניח מעל 5 , אבל לא כל העובדים מתופעלים אצל אותו גורם מתפעל?

תשובה

להלן העדכון האחרון בנושא:

כיום חלה חובה על מעסיק של 10 עובדים ומעלה.

3-9 עובדים:  מ-19/2/2023

1-2 עובדים: מ- 24/2/2024

בחוזר מדובר על מס` העובדים של המעסיק ולאו דווקא עובדים מתופעלים

שאלה

החל מכמה עובדים יש להפיק קובץ XML? מה קורה אם יש בחברה את כמות העובדים ה"נדרשת" נניח מעל 5 , אבל לא כל העובדים מתופעלים אצל אותו גורם מתפעל?

תשובה

אם בתוך 6 חודשים העובד לא מודיע למעסיק מהי הקופה אותה היא בוחרת, המעסיק יכול להפקיד לאחת מקרנות הפנסיה `ברירת מחדל`.

גם אם העובד מסרבת לתת את חלקו, המעסיק לא יכול להתעלם שכן הוא יהיה חשוף לתביעות.

שאלה

לעובד עם פוליסה ותיקה מפרישים 8.33 לפיצויים. העובד לא חתום על סעיף 14. האם בעת חישוב הפיצויים לעובד החישוב הנכון יהיה משכורת כפול וותק בניכוי היתרות הקיימות בקופות?

תשובה

כאשר לא חל סעיף 14, הסכום להשלמה ל-100% פיצויים, הוא ההפרש בין חבות הפיצויים לפי החוק (= שכר אחרון מוכפל במספר שנות עבודה ) ובין ערך הפדיון כולל רווחים/ הפסדים.

שאלה

האם הפקדה לתגמולים לאחר גיל הזכאות, הן כעצמאי והן כשכיר מזכה בהטבות מס (ניכוי/זיכוי)? האם הנישום שעבר את גיל הזכאות יוכל למשוך את הכספים האלה בפטור?

תשובה

1. גימלאי שמקבל קצבה, זכאי להטבות מס בגין הפקדה לגמל כמו עצמאי.

  1. כספים שהופקדו לקצבה ניתנים למשיכה כקצבה. אולם, אם לגימלאי יש קצבה מזערית בגובה 4606 ש"ח, הוא יכול לבקש להוון בפטור במס שולי או בפטור ממס, ככל שנותרה לו יתרת הון פטור.

שאלה למומחים של חשבים

אין במידע המופיע באתר או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.